פסק-דין בתיק תע"א 8997-09

רקע כללי

1.    בפנינו בקשה לסילוק על הסף שהוגשה מטעם הנתבעים מהטעמים הבאים: קיומו של מעשה בית הדין ולחילופין - מחמת התיישנות התביעה, וכן נוכח אי תשלום אגרה כנדרש (להלן - הבקשות).

הצדדים הסכימו כי תינתן הכרעה בבקשה על יסוד טענות הצדדים מבלי לקיים דיון.

2.    לטענת הנתבעים, בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים ניתן פסק דין  (תע"א  2820/04 שמעוני ואח' נ' משרת התמת- משרד הפנים, פורסם במאגרים האלקטרוניים (7.1.10) להלן - ההליך הקודם) בהליך קודם שהתובע היה צד לו יחד עם תובעים נוספים, שעיקר עניינו היה - תנאי העסקתם של התובעים באותו ההליך. זאת, בדומה לתביעה המונחת בפנינו.

כן נטען, כי אין מקום לדון בשנית בתביעה מושא הבקשה העוסקת אף היא בתנאי העסקתו של התובע ומושתתת על העילות שנדונו בהליך הקודם באופן היוצר מחסום דיוני לאור כלל סופיות הדיון.

נוכח טענתו של התובע כי בשלב מסויים נמחקה תביעתו מההליך, נטען אף לקיומה של השתק פלוגתא לאור כך שהתובע הוא שבחר שלא להמשיך בהליך הקודם.

לחילופין, נטען להתיישנות התביעה, ולשיהוי והשתק- זאת מאחר שעילת התביעה נולדה בשנת 1998 עת הועסק התובע בחוזה מיוחד מבלי שהוחלו עליו לטענתו, תנאי העסקה המגיעים לו.

3.    התובע טוען שאין לסלק את תביעתו על הסף נוכח זאת שהליך הסילוק פוגע בזכות הגישה לערכאות. לטענתו, העובדה כי צורף לתביעה בהליך הקודם מאיינת את טענת ההתיישנות, אשר אין לשעות לה, זאת גם נוכח המשכותה של ההפרה בתנאי העסקתו.

בד בבד טוען התובע  לאי קיומו של מעשה בית דין, כמו גם לאי קיומה של השתק פלוגתא, וזאת מאחר שבחר שלא להמשיך בתביעתו בהליך הקודם וביקש למוחקו מההליך טרם סיומו.

כן ציין התובע, כי בהליך דנן נתבעים רכיבים נוספים על אלו שנתבעו בהליך הקודם. עוד הוסיף התובע והלין על התנהלות הנתבעים אשר לגרסתו לא העלו טענותיהם מושא הבקשה בהזדמנות הראשונה.

הכרעה

4.    עיקרו של ההליך שבפנינו, מושא בקשה זו, נוגע ישירות לפסק הדין שניתן בהליך הקודם, שניתן בעניינם של מפקחים ביחידת לאכיפת חוקי העבודה- עובדים זרים, בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.

עיון בפסק הדין מלמד כי מדובר באותה עילה הנדונה בפנינו כעת, הנוגעת לזכויות התובע מכח חוזה העסקתו. ההליך הקודם דן בעתירתם של המפקחים לקבלת יתרת תשלומים והטבות מכח חוזי העסקתם במשרד התמ"ת וביניהם - קצובת אש"ל, החזר הוצאות רכב, תוספת נהיגה עצמית, תוספת וותק, תוספת שהייה בדרגה ושכר עידוד, וכן בנוגע לתחולת הוראות התקשי"ר והודעות נציבות שירות המדינה והתוספות המשולמות מכוחן.

5.    יצוין, כי פסק הדין ניתן לאחר שאוחדו מספר תיקים שנדונו בפני בית הדין האזורי לעבודה בירושלים וביניהם אף תיק ס"ע 2820/04 במסגרתו הוגשה תביעתו של התובע.

בפסק הדין בהליך הקודם נקבע כי חלות על המפקחים הוראות התקש"יר והודעות נציבות המדינה והן נחשבות לחלק מחוזה העסקתם. עוד נקבע כי משלא כומתה הטענה בדבר רמת השכר המגיעה למפקחים, לא ניתן בגין כך סעד כספי. 

6.    במהלך ההליך טען התובע כי פרש מתביעתו שהוגשה בהליך הקודם  (עמוד 2 לפרוטוקול מיום 21.6.2010 שורות 16-17). דא עקא, שלאחר מכן הגיש התובע מספר בקשות "לכיבוד וקיום פסק הדין" שניתן בהליך הקודם.

במסגרת אותן בקשות עתר התובע "לכבד ולקיים את פסק הדין הנ"ל לגבי תביעתי" וכן כתב "אני שומר לעצמי את הזכות בתביעתי באשר לרכיבי השכר שלא נכללו ושלא ניתנה הכרעה בגינם בפסק הדין הנ"ל" (ראה - בקשת התובע מיום 21.11.2011; כן ראה בקשה נוספת באותו עניין מיום 12.2.2011).

7.    משהוגשה הבקשה שלפנינו, לסילוק התביעה על הסף, שב התובע וחזר על טענתו לפיה הוא נאלץ לפרוש מן התביעה המשותפת שהוגשה בהליך הקודם, מאחר שתביעתו לא זכתה למענה הראוי  (ראו תגובת המשיב מיום 29.10.2012).

בעניין זה ייאמר  כי -